הכלרבי
מבט שונה על עולמנו המשונה
גיליון מס` 2
למנוי בחינם על הכלרבי, פשוט הוסיפו את כתובת הדואל לתיבה "נשארים מעודכנים".
הכלרבי מתפרסם גם באתר: www.laofek.cjb.net או http://blog.tapuz.co.il/ofekm1
המערכת:
אופק מתתיאס – חולה בראש במצב קליל
אבישי ביגמן – חולה בראש במצב קל
רוני קדרון – חולה בראש במצב בינוני
נעמה טל – חולה בראש במצב קשה
אריק שרון – חולה בראש במצב קשה אך יציב
אולמרט: יש פשע מאורגן בישראל (וזה לא אני).
עוד חשף רה"מ, כי בישראל יש גם תאונות דרכים, אלימות, טרור, דיכוי, גזענות ושחיתות שלטונית.
לפי דו"ח שפרסם מנכ"ל משרד האוצר, הקרן לרווחה לנפגעי השואה קיבלה במהלך שנת 2005 תקציב מהמדינה על סך כ- 6 מיליון ₪.
תגובת יו"ר הקרן: סוף כל סוף הצלחנו להפריך את הבדיחה הנלוזה שלכם, לפיה 6 מיליון זה לא כסף. הוכחנו לעולם, שלא רק היטלר עשה 6 מיליון.
המפלגה הקומוניסטית הסינית מודיעה: כל סיני – פיו וליבו שווים.
כל מתרגל פאלון גונג – פיו ובעיקר ליבו שווים הון במזומן ובשטרות ירוקים. מקבלים גם כרטיסי אשראי.
(למידע נוסף בעברית: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=673969;
הסלמה בלחימה בגזרת עזה – החמאס משתמש בנשק כימי.
הסתבר כי הקטיושה שנחתה בלול בנגב הכילה אקמול.
מפקד חיל-האוויר, האלוף שקדי: לא נטאטא את פרשת אונס הילדה. עדיף פשוט לשטוף היטב במים וסבון.
שקדי הדגיש, כי הפרשה אינה מהווה כתם על תדמית חיל-האוויר, אלא רק על בגדיהם של כמה מחייליו.
לסיכום הוא אמר: אנו יורדים לעומקם של דברים ונכנסים לעובי הקורה.
איננו מבצעים הכללות, אלא בודקים כל אחת לגופה.
על אף גודל המעמד נמשיך לחקור ולא נרפה עד למיצוי החקירה.
(מפקד חיל-האוויר העיר, כי החלפת האות ק` במילה לחקור באות אחרת עשויה להקנות לדבריו משמעות מציאותית יותר)
לאור פסיקות בג"ץ האחרונו
ת, מסתמנת פשרה
פלשתינים יורשו להיכנס לארץ, בתנאי שימלאו את מקומם של בחורי הישיבות בצבא.
בעקבות הצלחת סרטי אוסטין פאוורס, ממשלת צרפת התחילה לצלם סרט המשך חדש בת"א.
השם המוצע: "הזיקוק שתקע אותי".
עיצומים בעמידר
מבצע "כאן ביתי" תקוע במשך כחודש וחצי, ומאות זכאים של משרד השיכון לא יכולים לרכוש דירה בדיור הציבורי.
דובר עמידר מסביר: כל התקציב פשוט כבר הושקע בסבסוד שכר הדירה המוזל, שקיבל אולמרט מהמיליונר אברהמס.
בהתאם לחוק הלבוש הלאומי, שאושר לפני כמה ימים בפרלמנט האיראני בטהרן, יחויבו היהודים לענוד סרט צהוב, והנוצרים – סרט אדום.
תגובת יו"ר הקהילה היהודית: איזה פרסים! לא יכלו לדאוג לאיזה תלאי נורמלי?!
תדהמה גדולה בבריטניה: אישה גילתה כעבור 17 שנות נישואין, שבעלה הוא בעצם אישה.
איילה חסון: עליתם עליי.
לאור מופע הזיקוקים שקיימה צרפת בת"א כמחווה לישראל, שקל החמאס לקיים מופע דומה בשדרות לרגל השקת ליין הקסאמים החדש.
לבסוף החמאס ביטל את תוכניותיו משהבין שאת האטרקציה המרכזית, הכוללת טיול רגלי בן שלוש שעות לאורך נתיבי איילון, אין באפשרותו לשחזר.
חדשות בראש טוב
סיפורים מהקומה השביעית של בית-החולים הדסה
הצרות מגיעות בצרורות: לאחר פרשת ההצבעות הכפולות וגניבת מכשיר ההצבעה ממחסן הכנסת, ח"כ לשעבר יחיאל חזן חשוד בכך שגרם לשבץ של שרון.
חזן בתגובה: לא לקחתי את המוח.
רופאיו של שרון הגיעו לכדי הכרה, שהוא לא יתאושש ממצב התרדמת, בו הוא נמצא.
כעת תולים תקוות בהעברתו לחו"ל לשם קבלת חוות דעת שנייה. שרון, המוגדר כצמח, צפוי להישלח עם ח"כ רוחמה אברהם וח"כ אלי אפללו בטיסה של אגרקסקו.
הציור השבועי לילד
משפחת אמזלג מירוחם התכנסה לארוחת ערב שבת. לפתע נוכחו בני המשפחה, כי האוכל נעלם מן השולחן.
אנא ילדים, מצאו את האוכל בציור, צבעו אותו יפה, ושילחו את הפיתרון לבית ראש-הממשלה!
הראשון שיפתור יזכה בכיכר לחם אחיד, מתנת עמותת פתחון לב.
עדכון של הרגע האחרון: לצערנו לא נוכל לספק את הפרס עקב עליית מחירי הלחם.
לא נגענו
לרגל פרישתו של סגן נשיא בית-המשפט העליון, מישאל חשין, היינו חייבים להעניק לו מחווה קטנה, והוא עשה את המיטב כדי לתת לנו רעיון.
חשין, הידוע בפסקי-הדין הארוכים והספרותיים שלו, הכתובים במתכונת של פרקי שירה מקראית, התעלה על עצמו בפסק-הדין בעניין חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-20
03 (בג"ץ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נגד שר הפנים), שניתן לאחרונה.
הכלרבי מביא את ההקדמה שנתן חשין לפסק-דינו ככתבה וכלשונה.
לקרוא ולא להאמין. בקרוב הספר. בהוליווד כבר מתעניינים בזכויות ההסרטה.
לא נגענו.
" משהונחה לפניי חוות-דעתו של חברי, הנשיא ברק, נתתי ידי בידו והינחתי לו להובילני בדרכו. כך הילכנו בדרכים שייצבון עיקרי-יסוד, עלינו הרים שבפיסגותיהם זכויות יסוד, עברנו על פניהן של דוקטרינות, ירדנו אל כללי משפט פרטיקולריים, ובדרכנו ליוו אותנו כל העת הצדק, האמת, היושר והשכל הישר. לקראת סופו של המסע עלינו על אניה והיגענו אל אי באמצע האוקיאנוס. ירדנו מן האניה, ועל המזח הקביל את פנינו איש נשוא פנים.
"ברוכים הבאים", ברכנו האיש במאור פנים.
"ברוכים הנמצאים" השיבונו והוספנו: "אנו מישראל, מבית-המשפט העליון של ישראל. ומי אדוני?", שאלנו.
"שמי הוא תומאס, תומאס מוֹר. ויש המכנים אותי תומאס מוֹרוּס".
"נעים מאוד. ומהו המקום שאנו נמצאים בו?", שאלנו.
"אתם נמצאם במדינת אוּטוֹפְּיָה", השיב האיש, והוסיף: "מדינת אוטופיה הוקמה על-פי תוכנית שהיתוותי בספר שכתבתי ואשר שמו הוא כשם המדינה: אוּטוֹפְּיָה. דרך-אגב", הוסיף האיש, "המילה `אוטופיה` היא בלשון היוונית, ותרגומה לעברית הוא: `שום מקום"`.
"מעניין, מעניין מאד", אמרנו, "וכאנשי משפט נוסיף ונשאל אותך: ומהי שיטת המשפט השוררת באוטופיה? האם דומה היא לשיטת המשפט שבישראל?" (הנחתנו היתה, כמובן, שהאיש החכם ההוא מכיר את שיטת המשפט בישראל).
מר מוֹר חייך והשיב: "צר לי, אך יש הבדלים עמוקים בין שתי שיטות המשפט, ויעבור זמן רב עד שישראל תגיע למדרגת אוטופיה. לעת הזו אתם נלחמים על חייכם, על קיומה של המדינה, על יכולתו של העם היהודי לנהל חיי קהילה ומדינה ככל העמים. דיני אוטופיה – במצבכם כהיום הזה – לא לכם הם. עדיין לא. שימרו על עצמכם, עשו כמיטבכם, וחיו", כך אמר האיש ולא יסף.
ואיקץ, והנה חלום."