| 12-03-2006 | מאת: צוות אפוק טיימס |
ר, עיתונאי ותיק שעבד עבור סוכנות טלוויזיה יפנית והתמחה בחדשות על סין, חושף בפני "אפוק טיימס" את קיומו של מחנה ריכוז סודי שהוקם למטרת רדיפת הפאלון גונג ויתכן שגם לשם איסוף איבריהם של המתרגלים. זהותו של העיתונאי חסויה למען ביטחונו האישי. לדבריו בית הכלא הסודי סו-ג`יא-טון הידוע לשימצה בשיטות העינויים הקשות שלו והממוקם בעיר שאן-יאנג בצפון מזרח סין, משמש מחנה ריכוז ומתקן לסחר באיברים. אבריהם של האסירים המוצאים להורג על לא עוול בכפם נשלחים להשתלה, והגופות נשרפות במשרפה מיוחדת שנבנתה לשם כך. לדבריו למעלה מ- 6000 מתרגלי פאלון גונג כלואים במקום.
"בסופו של דבר מתרגלי הפאלון גונג נרצחים בגלל איבריהם שנשלחים למתקנים רפואיים שונים", סיפר העיתונאי לאפוק טיימס.סו-ג`יא-טון שונה ממחנות העבודה המוכרים והוא אטום לחלוטין כלפי חוץ. לפי דיווח של אתר "clearwisdom.net" תחקירן שצפה על דלתות המחנה במשך יומיים לא ראה רכב או אדם בודד נכנסים או יוצאים מהמתקן. ר. מגלה כי קיים מידע מועט מאד על מחנה סו-ג`יא-טון כי מספר קטן מאוד של אנשים נכנס או יוצא ממנו, שלא כבמחנות אחרים שבהם ישנה תנועה של אנשים פנימה והחוצה ומתאפשרת זרימת מידע. הוא הוסיף ואמר שרוב מתרגלי הפאלון גונג מהמחנות שבסביבה כגון מא-סאן- ג`יאה הועברו למחנה הסודי סו-ג`יא-טון.
בימים אלה סחר באיברים הוא עסק רווחי בסין הקומוניסטית. בעבר היו דיווחים רבים בכלי התקשורת על רשויות שמשתמשות באיבריהם של אסירים המוצאים להורג. לדבריו של ר. גם איבריהם של חולים רבים שמתו על שולחן הניתוחים נלקחים מגופם. אף אחד לא חוקר זאת, ואף רופאים מעורבים במסחר הזה. "הם אינם יכולים למצוא מספיק גוויות על-ידי ההוצאות להורג", הוא מסביר, "ואין גוויות יותר זמינות מאלו של מתרגלי הפאלון גונג לקיום העסק הזה". מה נעשה למתרגלי הפאלון גונג מאחורי כותלי המחנה הזה? ר. משיב כי לא נראה לו שהם ייצאו משם אי פעם. "אינני סבור כי השלטונות הסינים מארחים אותם ומאכילים אותם," הוא אומר בציניות, אבל הוא יודע כי הרשויות הקומוניסטיות הסיניות למדו דבר או שניים ממחנות הריכוז בצפון קוריאה.
"אני לא מפחד למות"
"ברחתי לארה"ב ואני חושף בפניכם את מצב שפעת העופות ואת מצב מתרגלי הפאלון גונג בסו-ג’יא-טון. הרבה אנשים נדהמו מחשיפתי את המצב. אני לא מפחד ממוות", אומר העיתונאי, בתגובה לאמצעים שבהם עלולה לנקוט המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) נגדו לאור מה שחשף. "עבדתי בסוכנות חדשות של הטלוויזיה היפנית והייתי אחראי על החדשות בסין. מכרנו אתתוכניות החדשות שלנו למגוון תחנות טלוויזיה מסחריות", מספר ר. בראיון מוקלט. לדבריו מחלקת החינוך של השגרירות הסינית שכרה אותו להפקה ולבחינה של דיווחי חדשות.
הוא מספר כי "בשנים האחרונות התרחשו בסין שינויים כללכליים רבים ובקצב מהיר וכתוצאה מכך התעוררו בעיות רבות – כאילו נפתחה תיבת פנדורה תקוות, פשעים ודברים אפלים כולם יצאו לאור". לדבריו המק"ס שמה את עינה עליו לאחר שניצל את חופש הביטוי המוגבל שהיה לו כדי לדווח על מצבם העגום של האיכרים בסין שאת אדמותיהם לוקחת הממשלה בלי שום פיצויהולם.
במאי 2004 דיווח ר. על פקיד מהקונסוליה היפנית בשנחאי שהתאבד לאחר שסוכנות הביטחון הלאומית הסינית סחטה אותו על רקע קשריו עם מארחת במועדון קריאוקי. הפקיד השאיר אחריו מכתב שבו כתב כי איננו יכול לבגוד בארצו. מספר ר. "אחרי שהתקרית נחשפה, ולפני שהשגרירות הסינית הבינה מה קורה ביקרו אותי הוועדה לביטחון ציבורי בטוקיו והמשטרה ולקחו ממני את התחקיר. מיד לאחר מכן, בדצמבר 2005 נשאו ראש מזכירות קבינט היפני, – שינזו אבה ושר החוץ טארו אסו נאום כדי להסביר את התקרית. בעזרת קשריה עם משרד החוץ היפני גילתה השגרירות הסינית ביפן כי דיווחתי על התקרית ודרכוני הוחרם על ידי הרשויות הסיניות".
תמונות וקטעים מצולמים משאן-ווי
ב-6 בדצמבר עורר ר. את חמתה של המק"ס כשצוות הטלוויזיה שלו היה הראשון לכסות את תקרית הירי על האיכרים בשאן-ווי שבפרובינצית גאונג-דונג. "בתוך כדי הריאיונות עצרו אותנו, רובים כוונו עלינו והוכרחנו
לשכב על האדמה. כשדיווחתי מסין חשבתי בתמימות שלצלם זר שאינו ממוצא סיני יהיו קל יותר להעביר מידע החוצה. לקחתי בחשבון שהם יכולים לעצור אותי, אבל לא חשבתי שיעצרו צלם זר".
"בסין אנו לא מורשים לצלם מה שאנו רוצים. אני התפעלתי מהציוד היפני ומהטכנולוגיה היפנית לצילום בהסתר. אמר לי הצלם היפני: "אנו יכולים להחביא את כרטיס הזיכרון בתוך נעל הספורט שלנו, במיוחד לשם כך עשו אותו, אפשר להחביא אותו בסוליית הנעל, והם לא ימצאו אותו." היפנים טובים בדברים האלה, הנעליים האלה עוצבו במקור להחבאת כסף. למרות שמצלמת הווידאו שלנו ועוד הרבה דברים קטנים הוחרמו יכולנו לחזור עם תמונות על כרטיס הזיכרון, ואנחנו היינו היחידים שהיה באפשרותנו לצלם ולשמור תמונות מאירוע הירי בשאן-ווי".
מעצר בתרוץ של "חשיפת סודות מדינה"
ר. נעצר ב-28 בינואר 2006על ידי הסוכנות לביטחון לאומי של פרובינצית ליאו-נינג. הוא הואשם בשני פשעים: "חשיפת סודות מדינה" ו"חתרנות נגד המדינה". בזכות קשריו הרבים בפרובינצית ליאו-נינג ו בשל מצב בריאותו שוחרר ב-8 בפברואר השנה. ב-9 בפברואר החליט לברוח לארה"ב והצליח לעלות על טיסה ליפן.
מחנה ריכוז סודי בסו-ג`יה-טון, שן-יאנג
ר. מספר על מחנה הריכוז: "עבדתי תקופה מסוימת כעיתונאי בסין וחשפתי את מצב הפאלון גונג. רוב הציבור יודע שיש מחנה עבודה מא-סאן-ג`יה בעיר שן-יאנג שבפרובינציית ליאו-נינג, ושיש בית כלא בשם דא-ביי מס` 2 קרוב אליה וכן שיש מרכז לשטיפת מוח בתחנת המשטרה במחוז הואנג-גו, אבל אולי לא יודעים שיש מתקן אחר שמשמש במיוחד לעינוי מתרגלי הפאלון גונג במחוז סו-ג`יה-טון. אף אחד לא העז לדווח על המקום הזה עד כה.
"ברוב בתי הכלא ומחנות העבודה יש עצורים שנכנסים ויוצאים ובסופו של דבר המידע יוצא החוצה. אבל ממחנה הריכוז סו-ג`יה-טון אף אחד עוד לא יצא כדי לספר. לכן קשה מאוד לאנשים בחוץ לגלות מה מתרחש בפנים. כשראיינתי אנשים בעיר שן-יאנג, גיליתי שיש מספר בודד של מתרגלי פאלון גונג שעדיין מוחזקים במחנה העבודה מא-סאן-ג`יה ובבית הכלא דא-ביי אשר נשלחו למחנה הריכוז הזה בסו-ג`יה-טון.
במחנה הריכוז סו-ג`יה-טון שערי פלדה שסגורים כל הזמן. מקיף אותו קיר לבנים גבוה עם גדר חשמלית. אף אחד לא יכול להביט פנימה מבחוץ, ואנשים שגרים מסביב אמרו שהמקום סגור תמיד הרמטית. זהו כלא סודי ואין לראות אנשים במדים או באזרחי או כלי רכב נכנסים או יוצאים אף במשך יומיים שלושה. בסין למעשה אין משפט חוקתי שיכול שגוזר גזר דין חוקי נגד מתרגלי הפאלון גונג, ולכן הם מוחזקים במתקן הזה".
איברי האסירים נעקרו ורופאים מוכרים אותם
לדבריו של ר. סיפר לו מקור פנימי במתקן סו ג`יה-טון כי כל העצורים במתקן הם מתרגלי פאלון גונג. בימים אלה עצורים במקום למעלה מ-6000 אסירים. הוא מוסיף ומגלה כי איברים של הרבה מטופלים בסין שמתים על שולחן הניתוח נלקחים אף הם, ואין שום גורם שחוקר. "אפילו רופאים מעורבים בעסק הזה כי אין להם מספיק גופות מההוצאות להורג ואין יותר נגיש ממתרגלי הפאלון גונג לצורך זה".
מדוע בנו משרפה ומדוע יש שם כל-כך הרבה רופאים?
ר. ממשיך ומגלה: "מקור סיפר לי שמי שבנה את מחנה סו-ג`יה-טון היו אסירים לתקופות ארוכות שלא ידעו מה הם בנו או עבור מה. מדוע בנו משרפה ומדוע יש שם כל כך הרבה רופאים? המק"ס היא לא מספיק טובה כדי לתת יחס כל כך טוב לאסירים זהו משהו שהוא מעבר לדמיון שלך ((הערת העורכת: מאד לא ברור המשפט הזה) "יש להבין כי משרפת גופות שונה מכבשן לשימוש סניטרי. לכל בית כלא בדרך כלל יש כבשן. אבל כשמישהו מת הגופה חייבת להישלח למשרפה בעיר. מדוע יש משרפה בתוך המחנה הסודי של סו-ג`יה-טון? מדוע הם צריכים לשרוף גופות? מדוע הם צריכים כל כך הרבה רופאים? עכשיו אתה יודע מדוע".
"לגבי האמינות של מידע זה – יש לי מקורות מידע רבים, ואני מאוד זהיר לגבי כל מקור. השגתי את המידע הזה ממערכות בריאות ציבורית ומבתי חולים שהם מקורות חשובים לי מאד. אנחנו קונים מידע ממודיעים, ויש לנו הרבה כאלה. למשל בעיר שן-יאנג, יש לי הרבה מודיעים. לא משנה אם יש להם חדשות או לא, כל חודש אני משלם להם כסף טוב"."עכשיו שאני נמצא בארה"ב ואני יכול גם לדבר על התפרצות שפעת העופות בסין.
כולם יופתעו לכשישמעו את החדשות
"אני סיכנתי את חיי כאשר חשפתי את החדשות החשובות האלה לעולם. אני מאמין שזה עניין של אחריות כעיתונאי וכבן-אדם. אני חושף את המידע הזה באמצעות העיתון "אפוק טיימס". האמונה שלי היא לדווח חדשות חשובות בזמן אמת, זוהי אמונתי המקצועית וזוהי האמונה שהניעה אותי לצאת החוצה כדי לחשוף את הזוועות".