צפיתי אמש בחדשות ונחרדתי. תרנגולות חיות הושלכו לקבר אחים שהזכיר לי נשכחות. נקברו הן בעודן בחיים מתחת לרגבי עפר. חלקן הושלכו בתוך ארגזים, אליהן נדחסו בהמוניהן. חלקן האחר פשוט הושלך סתם כך. נזרקו הן ככלי אין חפץ בו למעמקי האדמה. בקרקורים חלושים הביעו מחאתן, שאפו לריאותיהן את גרגירי אדמת הקודש של ישראל ונדמו לעדי עד. כך ייעשה לתרנגולת, אשר שרי החקלאות והבריאות חפצים להשמידה (http://news.walla.co.il/?w=/3850/878909).
מתחולל מחול שדים סביב בעלות הכנף על שום מה? נגיף שפעת קטלני, כך מספרים, הגיע לארץ ועומד להשמיד את אוכלוסייתה. אתר משרד הבריאות מדווח, שבעצם די נדיר שבני אדם נדבקים בנגיף, אבל חבל לשים לב לכך. הורס בהלות שכמותי! האם אתה משתעל? בוודאי נדבקת בנגיף! נשלח אותך היישר למשרפות להשמדה, פן תעביר את החולי לסובבים אותך! שפעת העופות היא מחלה מיוחדת. לא מטפלים בה ברפואה הקונבנציונלית. מטפלים בה בהרג. סיכויי המוות מן המחלה אינם גבוהים – הרי מדובר רק בזן של שפעת. כך טוען בעקשנות גם אתר משרד הבריאות. בכל מקרה, אם לא יהרגך הנגיף, יקברוך עובדיו המסורים של משרד החקלאות. בעצם, רק אם אתה עוף. ברוך אתה ה`, שלא עשני תרנגולת! לפי ההיגיון המבריק וההומני הזה, אולי מוטב היה לקבור בצוותא עם התרנגולות גם את כל תושבי שדה משה, נח"ל עוז וחולית, כדי למנוע את שבריר הסיכוי שידביקו את חבריהם, רחמנא ליצלן? למען האמת, בבתי חולים מחזיקים בתנאי בידוד חולים במחלות מדבקות. אולי כדאי לאמץ גם כאן את שיטת ההשמדה. התוכלו לשער בנפשכם כמה כסף נוכל לחסוך למשלם המיסים, אם פשוט נקבור את כולם מראש? לא נצטרך סל תרופות כה גדול, נוכל לקצץ בתקציב הבריאות, נאזן את תקציב המדינה ונביא שלום עליכם!
בשבוע שעבר בתוכנית "מהיום למחר" סיפר הממונה על השירותים הווטרינריים באיזור הדרום על הטיפול בשפעת העופות. אחריו עלה לשידור שר הבריאות הנכבד, מר יעקב אדרי ממפלגת "קדימה" (למען האמת, כל שרי הממשלה הם מ"קדימה". מי אמר מדינת מפלגה ולא קיבל?). הוא בכלל לא ידע מה שמו של הממונה על השירותים הווטרינריים בדרום, ולכן קרא לו "הווטרינר מהדרום"… עצם כך, שהיה ניכר בשר אדרי, שהוא מעורה בפרטים הקטנים ביותר, כמו שמו של האחראי על השמדת העופות (…), הישרה בי אופטימיות. שפתו העילגת של כבוד השר רק תרמה להרגשתי הטובה. חשתי שהכל נמצא תחת שליטה. משום כך, לא התפלאתי לקרוא אמש ב"הארץ", ששר החקלאות, זאב בוים, הודיע כי "הטיפול בשלבים הראשונים של גילוי המחלה לא היה תקין. הוא הודה כי אירעו טעויות במקרים שבהם נותרו פגרי העופות חשופים בשטח לאחר המתתם ועופות חולפים ניקרו בפגרים והמשיכו הלאה, וכך יכלו להפיץ את המחלה" – לשון הכתבה. אם אתם מתעקשים, הרי דברי השר בוים מפי אומרם: "היתה טעות ומעתה אנו ממיתים את העופות וקוברים אותם בצורה מסודרת. מעתה ואילך ההשמדה וההטמנה נעשית באופן מקצועי על פי הכללים של המשרד לאיכות הסביבה" (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=697209&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0).
האם טבח העופות היה מחוייב המציאות? לא! ב-16 במרץ דווח בוואלה, ששר החקלאות, זאב בוים, אמר כי בישראל יש כ-4 מיליון חיסונים ללהקות של עופות נגד התפרצות נגיף שפעת העופות. הוא צוטט שם כאומר: "אם יסתבר שהמחלה באמת פרצה אז אנחנו נפעיל את החיסונים" (http://news.walla.co.il/?w=/18/875903). למחרת היום הודיע משרד החקלאות רשמית, שיטיס מהולנד 4 מיליון חיסונים נוספים. האם לא היה ניתן להשתמש בחיסונים קודם לכן? כמובן שהיה ניתן! אם כן, מדוע לא השתמשו בהם? פשוט מאוד, מחשבה לטווח קצר. ב"קדימה" לא חושבים קדימה.
מסתבר, שמומחי האו"ם קבעו כבר לפני שנה, שחיסון הוא דווקא השיטת המשתלמת ביותר מבחינה כלכלית למאבק במגפה. כך נכתב בכתבה "מדיניות החיסולים" (nrg מעריב, 17.3.2006). בהודעה רשמית, שניתנה לפני כשנה, סיכמו מומחי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) ואירגון בריאות בע"ח (OIE) את מסקנותיהם במילים: "מבצעי ענק להשמדת עופות אינם דרך יעילה לעצירת שפעת העופות". הם הוסיפו: "חיסול מהיר של מוקדי המחלה היה יכול להיות יעיל בעצירת התפשטותה לו נערך בזמן, לפני כעשר שנים. כיום הוירוס נפוץ מאוד בעופות בר – כך שחיסול משקים חקלאיים לא תורם כלל לעצירת התפשטותו. יותר מזה, לא רק שההשמדה אינה יעילה אלא היא גם לא מקובלת עלינו מסיבות כלכליות, אקולוגיות ואתיות". למען האמת, ממצאי המחקרים המדעיים מראים, כי לא זו בלבד שלמדיניות החיסול הסיטונאי אין השפעה על התפשטות המגיפה, אלא למעשה היא רק מחמירה את תוצאותיה. "מדובר בשינוי מדיניות מקיף", אמר רוברט וובסטר, מנהל ארגון הבריאות העולמי (WHO), "שפעת העופות הגיעה לשלב בו הימצאותה בכל מקום כמעט היא עובדה, הפתרון היחיד לטווח ארוך הוא חיסון העופות".
תחת האיום של השמדה מלאה של ה"נכס", לולנים רבים בעולם העדיפו להסתכן במות חלק מהעופות, ולא לדווח לרשויות על תמותת עופות חריגה. חששו הם למטה לחמם. תחת זאת, במקומות שונים בעולם, כדוגמת הודו, קברו איכרים עופות ללא בידוד באמצעים נאותים (כגון יריעות פל