ב- 28 בפברואר צפיתי בתדהמה לא גדולה במיוחד בחיים הר-זהב, כתב חדשות ערוץ 10, המספר כיצד רשם את מיקי מאוס כחבר במפלגת קדימה באמצעות תרומת דמי חבר. מיותר לציין, שמקדימה לא דווח על הפקת לקחים: http://news.walla.co.il/?w=//866427
כזכור, אין זאת הפעם הראשונה, ששמו של אולמרט, יקיר פרקליטות המדינה ועיריית ירושלים, נקשר לשחיתויות כספיות, לאי-סדרים מפלגתיים ולסיאוב בכלל. מומלץ לגלוש לאתר www.ehud-olmert.com למידע מקיף ומגובה במסמכים אודות האדם היקר. נראה שלפחות בתחום השחיתויות, אולמרט בהחלט צועד לאורו של שרון. כזכור, שרון ואנשיו (אורי שני, אביגדור יצחקי ועוד) נחשדו כאחראים לאי-סדרים במפקד הליכוד האחרון. הנושא טרם נחקר לעומק. אותם אנשים הם המנהלים היום את מפקד קדימה, בראשותו של אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה של שרון ומקורבו.
במפלגה המנוהלת ע"י אדם אחד – יושב הראש (אולמרט במקרה שלנו) בעצם לא מחויב לכלום פרט לרצונותיו, לצרכיו ולאינטרסים שלו. הוא לא מחוייב אפילו לרצון חברי מפלגתו, שהרי הם חסרי השפעה.
מה אנו יודעים על האדם האוחז בסמכות אבסולוטית? כיצד הוא תרם למדינה לאורך כל שנות פעילותו הפוליטית? אילו דברים בולטים וחשובים הוא עשה, אם בכלל? האם קופת השרצים המלאה בפרשיות שחיתות מעברו בפוליטיקה הארצית ובעיריית ירושלים היא בבחינת רמז לעתיד לבוא? מה זה אומר על עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית?
מה הקשר בין פרס מהעבודה, הנגבי מהליכוד, רמון מהעבודה, רוחמה אברהם מהליכוד, דוד טל מש"ס, מיכאל נודלמן מישראל ביתנו של ליברמן ואלמונים כדוגמת שלמה מולה נגוסאי, ליאור כרמל ויואל חסון? הגורם היחיד המאחד את מועמדי קדימה הוא הרצון להיכנס לכנסת. מדובר בדיוק באותו גורם שאיחד את אנשי צומת, מפלגת המרכז, שינוי וד"ש בעבר. כל אחת מהמפלגות הללו הייתה מבוססת על דמות (או מס` דמויות מצומצם) של מנהיג, שנגררו אחריו אופורטוניסטים חסרי מכנה משותף, שקיוו להיבחר לכנסת בזכות אישיותו של המנהיג. כולן התפוגגו והתפרקו. בראייה לאחור, ניתן אף לומר שהתפרקותן לרסיסי מפלגות (יעו"ד של גונן שגב, צל"ש של פריצקי ועוד) בהחלט לא תרמה ליציבות השלטונית בישראל וקידמה את הסחטנות הפוליטית.
אכן טוב ללכת קדימה. טוב להתקדם לישראל דמוקרטית עם שלטון אמין ונקי משחיתות. חבילה אקלקטית של מנהיג יחיד שמצטלם יפה ואוסף אקראי של אנשים מאחריו – לא יובילו לכך. בסופו של דבר, נייר עטיפה מרשרש, נוצץ, מעוצב ומושק
ע ככל שיהיה – הוא רק נייר עטיפה ולא יותר מכך. בסופו של דבר, הוא נקרע וחושף את הסוד אשר התכסה בו. הוא עשוי להסתיר סיאוב וקשרי הון ושלטון במקרה הגרוע, או רק כרטיס חבר של מיקי מאוס במקרה הפחות נורא.
היום הוא יום הבחירות. על כל אחד מאיתנו לחשוב האם היה רוצה לחיות במדינה, בה שולטת מפלגה של איש אחד, שחזותה כחזות המנהיג החזק והעריץ שלה; או לבחור במפלגה דמוקרטית, המתנהלת באופן דמוקרטי עם מוסדות דמוקרטיים וקבלת החלטות ברוב קולות.
מה שבטוח, מפלגת המיקי מאוס של אולמרט לא תהפוך את החיים בישראל לסרט מצויר. היא לכל היותר תטפח תרבות שלטונית של דיסנילנד.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –